חיבור לנקודה : אם במיקום הרצוי קיימת נקודת גז, הטכנאי יוכל לחבר את גריל הגז אליה. אם לא, תצטרכו לדאוג להתקנת נקודת גז. הטכנאי יוכל למשוך את הגז לנקודה החדשה מנקודת גז שאינה בשימוש, מפיצול של נקודת גז קיימת, או היישר מארון המונים או המיכלים.
את הגריל מחברים לנקודת הגז בעזרת צינור גומי. חשוב שתוודאו שהטכנאי מתקין אצלכם צינור חדש – תוכלו לראות את תאריך הייצור של הצינור כתוב עליו השנה שכתובה על גבי הצינור חייבת להיות זהה לשנה הנוכחית בה אתם מתקינים את גריל הגז!
חוץ מצינור הגומי הטכנאי מוסיף שני ברזים:הראשון בתחילת שלוחת הגז החדשה, והשני צמוד לגריל. הברז הצמוד לגריל הוא ברז מיוחד שנקרא ברז ניתוק מהיר. התפקיד שלו הוא לאפשר לכם לנתק ולחבר את גריל הגז כשתרצו ללא צורך בטכנאי גז (חוץ מבהתקנה הראשונית, כמובן). כך למשל בחודשי החורף כשהגריל אינו בשימוש, תוכלו להשאיר אותו מנותק ולא להסתכן בדליפת גז.
חיבור לבלון גז נפרד : באפשרות זו הטכנאי יציב במרפסת או בחצר שלכם בלון גז של עד 5 ק"ג, יתקין וסת שיגרום לזרימה של גז בכמות המתאימה לגריל הגז, ויחבר את גריל הגז אליו. ההתקנה צריכה להיות כך שבזמן ההפעלה של הגריל, יהיה מרחק של לפחות 2 מטר בין האש הגלויה לבלון הגז.
האופציה הזאת פחות מומלצת, משתי סיבות:
הראשונה : אספקת הגז הנפרדת יכולה לגרום לכם להיתקע בלי גז לגריל ברגעים הכי פחות מתאימים. ותצטרכו לעקוב אחרי כמות הגז בבלון ולדאוג להחלפה או למילוי שלו כשצריך – טרחה שתיחסך מכם אם תחברו את גריל הגז אל מקור הגז של שאר הבית.
אז מתי בכל זאת כדאי לבחור באפשרות הזאת? במקרים בהם מסיבות של אילוצי תשתית חיבור לנקודת גז אינו אפשרי.
